יום שלישי, 10 ביולי 2012

ראש חבורת מופז -- לבני -- רמון


אוסיף שתי פרוטות למקהלת פסק דין אולמרט. למען "גילוי נאות", אומר שאהוד אולמרט בהיותו חבר כנסת, כשעוד הדבר היה מותר לחבר כנסת לעסוק בעריכת דין, ואורי מסר היו עורכי דין בחברה שבה עבדתי וייצגו אותה בין היתר במרכז ההשקעות. לא הייתי נלהב מדי משירותיהם.

בהודעות ובשידורים השונים יש בלבול מה בסיכום פסק הדין. 

בכתב האישום שלושה אישומים:

ראשון – ראשונטורס – קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. הנאשם זוכה מחמת הספק. 

שני ובו שני חלקים:

    מרכז ההשקעות – הפרת אימונים. הנאשם הורשע.  
    טלנסקי – מרמה והפרת אימונים. הנאשם זוכה. 

שלישי – מרמה כלפי מבקר המדינה. הנאשם זוכה.

ההרשעה בהפרת אימונים במרכז ההשקעות עוסקת בהחלטות הנאשם בעניינם של שמן, מפעל סיליקט, פרויקט נבטים ובזק. בית המשפט מגיע למסקנה שבעניינים האלה אפשר היה להגיע להחלטות טובות יותר וייתכן שאולמרט נהג כפי שנהג בשל הטיה לטובתו של אורי מסר, שותפו לשעבר וחברו שייצג את החברות שהן נשוא פסק הדין.

בית המשפט מתייחס לישראל כאילו זו הייתה פלנטה אחרת. לו חמישה פרויקטים כל שהם של מרכז ההשקעות היו נבחנים לאחר המעשה באותה קפידה שבית המשפט הפעיל, הליקויים היו גם כן כאלה או גרועים מהם. הדברים חייבים בחינה והשוואה למה שקורה בחיים ולא להשקפה אוטופית כל שהיא. לא רק במרכז ההשקעות, אלא גם בכל תחום אחר קשה להעלות על הדעת ולו החלטה אחת של הממשלה שבדיקתה לאחר המעשה לא הייתה מסתיימת בגינוי כגון זה. כפי שבמונחים משפטיים מוסר מוגדר כהתנהגות של ("בריטי") ממוצע, כך ראוי גם להגדיר את התנהגות פקיד או שר, בהכרעת דינו, לפי המקובל ולא לפי מודל אידיאלי כל שהוא. למי שיש סבלונות כדאי לקרוא את פסק הדין ולא לסמוך על העוותונאים ובעלי ספין אחרים.   

סביר להניח שאולמרט רצה במידה זו או אחרת להיטיב עם חברו. אולם מי שחושב, גם בית המשפט, שבישראל אפשר לזכות ביחס כל שהוא של הממשל בלא מאכער, טועה ומטעה. בכל מוסדות השלטון כדי להשיג דבר מה צריך "מקורב" או עו"ד, רצוי "צמרת", לולא כך, מרכז הליכוד או של מפלגת שלטון אחרת לא היה קיים. לא רק מרכז השקעות, גם בביטוח לאומי, כפי מעידות פרסומות אין ספור ברדיו, או בפניות של ניצולי שואה בלא מאכער אי אפשר. בית המשפט לא שאל את הנאשם ולא את העדים, מדוע בכלל צריך עו"ד בפנייה למרכז השקעות. אין בשירותיו שום עניין משפטי, ויצא איפוא גם כן מתוך ההנחה שבלי מאכער אי אפשר. בעצם ההגדרה, מאכער הוא אחד שמכיר את מסדרונות הכוח ואת המחזיקים בו.

הכרעת הדין לא מציגה את השאלה, מדוע אורי מסר, הנהנה לכאורה מיחס מיוחד לא הועמד לדין.

איני חושב שאולמרט הוא דמות מופת בהגינות וביושרה, אולם מעשיו, כפי שהתביעה היציגה אינם אלא סערה בכוס מים.

המשפט הזה החליש את הפרקליטות. כשלונה נבע לדעתי לא מהתנכלות לאולמרט, אלא מהרצון "לנצח" בכל מחיר.