יש סיבות רבות לצורך ולתועלת של שירות בצבא, ובאין ברירה שירות לאומי. שוויון בנטל איננה אחת מהן. ג'ורג' אורוול עמד על השחתת השפה והשיח הציבורי בידי פוליטיקאים במסתו הידועה משנת 1946 "פוליטיקה והשפה האנגלית", שכדאי לחזור ולקרוא לא רק בשל תכנה אלא גם בשל היותה מסת מפתח של השפה האנגלית. איני יודע איך להשוות נטל. ייתכן שהנטל של תלמיד חכם באמת, כזה כמתמיד של ביאליק, או כר' אברהם, הוא החזון איש, בצמח אטלס של חיים גראדה קשה מזה של חייל בסיירת מטכ"ל.
ראשית כל הכל חייבים שירות צבא כיוון שצה"ל זקוק לכוח אש גדול ככל האפשר. העובדה שאחוז הגיוס הוא פחות מחמישים, פירושה שאפשר שכוחו של הצבא קטן יותר ממה שהיה יכול לחיות. יתר על כן, אחוז הנופלים והנפגעים גבוה מדי, ואת מקצתם אפשר היה למנוע. אם אחד החיילים לאחר פקודה להתסער מדדה רגליו, אפשר להאשימו בסירוב פקודה תחת אש, ואולי אפילו בבגידה, ואלו אחד שלא מתגייס כלל, הוא מועמד נורמטיבי להיות אחד מל"ו הצדיקים, או כוכב של תכנית ריאליטי בטלוויזיה. חובת גיוס כללית היא צו הצלת חיים ופיקוח נפש.
יש גם סיבות אחרות. מרבים לדבר על אליטות, על שחורים ולבנים וכיוצא באלה חדשות שלפעמים מחזיקות מעמד אפילו שלושה ימים. בצבא, הכל, אולי פרט לכמה בני אח"מים בגלי צה"ל, שווים. כמעט כל אלה שמכנים אליטות שרתו בצבא. כל חתני פרס נובל, פרט לעגנון, שרתו בצבא או במערכות ביטחון אחרות. שרות בצבא איננו תנאי מספיק להתקדם כלפק מעלה, אולם הוא תנאי הכרחי לכך. מדברים הרבה על חינוך, ספק אם רואים בו הרבה יותר מססמת בחירות, אולם קשה למצוא סדר חיים מחנך יותר משירות בצבא.
גיוס החרדים גם יתרום להעלאת קרנו ורמתו של הלימוד הרבני. תלמידי חכמים של ממש תמיד היו מיעוט. המקח והממכר הפוליטי שעושה מכל עם הארץ בטלן שאיננו מסוגל לא ללמוד לימוד של ממש ולא לעבוד הוא גורם מרכזי לירידה ברמה אינטלקטואלית של היהדות החרדית. לדת היהודית הייתה תמיד היכולת להתמודד עם העולם החילוני, מכוח לימודי קודש של ענקי רוח, שלא קיימים עוד בישראל.
השרות הצבאי והלאומי של הכל מחזק את הסולידריות של היושבים בארץ הזאת. הסולידריות הזאת היא איום על קבוצות שולים ובשל כך הם מתנגדים לכל גילויה, יהא זה שרות בצבא או טיפוח זכרון השואה, בברית מוזרה של גדעון לוי וחבריו לבקונטרס ובריונים של נטורי קרטא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה